על הפרויקט התחלתי לחשוב אפילו לפני תחילת כיתה י"ב, הייתי בתערוכה בתל אביב עם המשפחה והייתה תמונה אחת של הכוכבים בלילה עם חשיפה של כמה שעות, באותו הרגע ידעתי שאני עומד לבחור לצלם בחשיפה ארוכה את הפרויקט שלי.

עם תחילת השנה טלי ויעל המורות שליוו אותי מהרגע הראשון עזרו לי לעצב את הנושא ולחבר אותו הרבה יותר אלי.

הצלחנו לגבש נושא שאני באמת אוהב ומחובר אליו ויותר משמח להתחיל לצלם אותו. פשוט לצלם מי אני ואיך אני חי את החיים שלי.

אני מאד גאה בפרויקט הסופי שלי, אני מרגיש שאפשר לראות את המאמץ והעבודה שהשקעתי בו, הוצאתי את אני הפנימי שלי לתוך התמונות ואין דרך טובה מזה להראות איך זה להיות בן 18 כעט.

למדתי המון בשנה האחרונה בכל העשייה של העבודה הזו, למדתי שאפשר להיות פתוח לאופציות של אחרים, לא להיות קבוא בתוך עצמי, לתת לאנשים לעזור לי גם שאני מתעקש שלא למרות שאני כן צריך.

אם היה לי עוד מה לצלם הייתי מצלם יותר דברים שאני עושה אבל לא בהרכח ביום יום שלי, את השגרת האימונים שלי לדוגמה.

לא הייתי משנה דבר בכל העבודה שלי ברמה התכנית והמחשבתית אבל כן הייתי מנסה להקל על עצמי בפאן הסידורי בעיקר, מבחינת שעות עבודה, אם זה לצלם בתוך בית אז לא חייב לצלם בלילה.

בסופו של דבר פרויקט הגמר הוא תהליך ארוך קשה ומעייף ולכן אני חושב שאם הייתי בוחר בנושא שלא הייתי מתחבר אליו או לא היה לי את התשוקה לצלם כנראה הייתי סובל מכל העבודה הזאת, אבל נהינתי לעשות אותה ונהינתי לצלם ולאסוף זיכרונות לכל החיים.